מה יש מאחורי המקלדת?

במהלך עבודתנו שלחנו סקר על בריונות ברשת לכלל התלמידים בבית הספר אורט נעמי שמר שבגן יבנה.

עלו המון תגובות של ילדים שעברו התעללות ברשת או כאלה שמכירים ילדים שעברו וחלקם רצו לשתף עמנו את רגשותיהם. בסקר שערכנו יצא כי 59 אחוז היו נשים לעומת 41 אחוז גברים. הגיל הממוצע שענה על הסקר היו גילאי 16.

כמעט חצי מהנמענים ענו שעברו את הבריונות גם ברשת וגם בבית הספר, אפשר לראות שהפגיעה באה לידי ביטוי לכל מקום שהנפגע הלך, גם בבית ספר וגם ברשת.

60 אחוז מכירים מישהו שעבר בריונות ברשת.

המון אנשים חושבים שאפשר למנוע את הבריונות ברשת אך צריך לדבר איתם יותר.

חלקם מספרים כי הבריונות שעברו עשתה להם טראומה לכל החיים והם לא מצליחים להתגבר עליה.

לפי דבריה של א': "צחקו עליי והעליבו אותי, קראו לי שמנה. הבריונות שעברתי לא היתה רק בבית ספר היא גם הגיעה לרשת."

בנוסף ילדים מספרים כי קיללו אותם, האימו עליהם וצחקו על איך שהם נראים. כיום ילדים מכל הגילאים עוברים בריונות ברוב המקרים הבריונות עוברת גם לרשת ולא נשארת רק במסגרת בית הספר. ילדים שלא עוברים בריונות אומרים כי אבל לדעתי בריונות ברשת היא דבר לא פשוט וצריך להתעלם ממנה למרות שלפעמים זה קשה.

לדוגמה בסיפור של יעל סרוסי בת ה-12 שחוותה חרם על ידי ילדה מכיתתה ומספר בנים שניסו להפשיט אותה במקום להושיט לה עזרה.

יעל הייתה אמורה להצטלם לרגל בת המצווה שלה.

אך לילדה מהכיתה שלה היו תוכניות שקלקלו לה את החגיגה. בלי סיבה היא הרביצה לה מכות שלא היו מביישות מתאגרף בזירה. היא חנקה אותה,  הרביצה לה ושרטה את הפנים שלה כדי שלא תצא ליעל תמונה אחת טובה. במקום להושיט לה יד כמה ילדים מסביבה שראו את יעל על הרצפה ניסו להוריד לה את החצאית שלה.

אומרים שאין ילד רע, יש ילד שרע לו , אבל אם ילד מרביץ, שורט ומנסה להפשיט ילדה אחרת, הוא עדיין לא ילד רע? כי אם ילד עושה את כל הדברים האלה ומקבל חיבוק במקום סטירה, אנחנו משתפי הפעולה. תעשו את הבחירה הנכונה כי לילדים טובים כמו יעל לא מגיע לסבול בגלל הבחירות הרעות שלכם.